החלטה בתיק ע"א 8081/10 - א'

           לפניי שתי שאלות עיקריות: האחת, שאלת דרך ההשגה המתאימה בנסיבות העניין על החלטות בית-המשפט המחוזי - האם ערעור בזכות או ברשות. והשנייה, בקשה לאיחוד דיון.

סיווג ההליכים שבכותרת - ערעור בזכות או ברשות

1.        ההליכים שבכותרת מופנים כנגד שתי החלטות של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה אלשייך): האחת, החלטה מיום 19.10.2010 לדחות את בקשת המערערת-המבקשת (להלן: המערערת) לביטול החלטה מיום 6.9.2010 במעמד צד אחד. והשנייה, ההחלטה המוקדמת מיום 6.9.2010, במסגרתה נקבע כי אם וככל שתתבצע חלוקת דיבידנד אצל המערערת, עליה להפקיד שיעור מסוים מסכום החלוקה בידי כונס הנכסים הרשמי, וכן להודיע על מועד חלוקת הדיבידנד. יוער כי החלטות אלה ניתנו במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל בעניינו של המשיב 3 (להלן: החייב) אשר היה מהמייסדים ומבעלי השליטה בחברה-המערערת ערב קריסתו.

           עמדת המערערת היא כי דרך ההשגה המתאימה על החלטות בית-המשפט המחוזי מיום 6.9.2010 ומיום 19.10.2010 היא באמצעות ערעור בזכות, וכי בקשת רשות הערעור הוגשה למען הזהירות בלבד. המשיב 1 - המנהל המיוחד - אינו מתנגד לעמדה זו. המשיב 2 - כונס הנכסים הרשמי - סבור כי דרך ההשגה על שתי החלטותיו האמורות של בית-המשפט המחוזי היא באמצעות ערעור ברשות.

2.        בחנתי את עמדות הצדדים. אשר להחלטה המוקדמת של בית המשפט המחוזי מיום 6.9.2010 - לכאורה, ישנם פנים לכאן ולכאן בנוגע לדרך ההשגה בעניינה. מחד גיסא, המדובר בהחלטה למתן סעד זמני. ברגיל, ההלכה הפסוקה היא כי החלטות בעלות אופי דיוני או החלטות הנשענות על עקרונות משפט כלליים, אינן מהוות "צווים בפשיטת רגל" כאמור בסעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). החלטה בבקשה לסעד זמני מהווה על דרך הכלל "החלטה אחרת" לפי דיני הסיווג הרגילים, ולפיכך הערעור עליה הוא ברשות (ראו והשוו: ע"א 4222/10 אלמקייס נ' אביאל, פס' 3 (לא פורסם, 15.6.2010)). מאידך גיסא, המקרה דנן אינו מקרה רגיל. הסעד הזמני ניתן כנגד החברה-המערערת במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל כנגד החייב. המדובר בצו-עשה שבית-המשפט המחוזי ציין לגביו כי הוא "סעד מרחיק לכת שלא לעיתים קרובות מוגש לפתחו של בית משפט זה, אלא שאף הנסיבות נשוא המקרה דנן הינן חריגות ביותר...". דומה בעיניי, כי נוכח מהותו של הצו הקונקרטי שניתן כנגד המערערת ובהתחשב בנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, יש לראות בהחלטה מיום 6.9.2010 "צו בפשיטת רגל" כאמור בסעיף 182 לפקודה, שכן הוא ניתן במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת של בית-המשפט המחוזי כבית-משפט לענייני פשיטת רגל. לפיכך, הערעור על ההחלטה האמורה הינו בזכות. יוער כי מסקנה זו מעוגנת בנסיבותיו הייחודיות של הסעד שניתן, ואין משמעותה פריצת התפיסה המקובלת לפיה החלטה דיונית הניתנת לפי עקרונות משפט כלליים, אינה מהווה "צו בפשיטת רגל".

3.        אשר להחלטה המאוחרת יותר מיום 19.10.2010 - כאמור, בהחלטה זו דחה בית-המשפט המחוזי את בקשת המערערת לביטול במעמד צד אחד של ההחלטה המוקדמת מיום 6.9.2010. החלטה מן הסוג האמור אינה ניתנת מכוח סמכותו המיוחדת של בית-המשפט לענייני פשיטת רגל. לפיכך, ההחלטה האמורה אינה מהווה "צו בפשיטת רגל", ולפי דיני הסיווג הרגילים דרך ההשגה בעניינה היא באמצעות ערעור ברשות (ראו והשוו: ע"א 9965/09 בן דור נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 21.4.2010; ע"א 474/10 זטאם נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 15.2.2010)).

4.        יוצא, אפוא, כי בדין הגישה המערערת שני הליכים, שהרי בעניין ההחלטה המוקדמת מיום 6.9.2010 נתונה לה זכות ערעור, ואילו בעניין ההחלטה המאוחרת מיום 19.10.2010 נדרשת לה רשות ערעור. למען הסר ספק יוער כי בהתאם לתקנה 398א(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המועד להגשת ערעור על ההחלטה המוקדמת נמנה מיום מתן ההחלטה המאוחרת בבקשת הביטול, ולפיכך אין איחור בהגשת ההליכים.

5.        בשלב זה, הטיפול בע"א 8081/10 וברע"א 8082/10 יפוצל בהתאם לסיווגם. יוער כי המערערת הפקידה עירבון ברע"א 8082/10 בלבד. בהתחשב במסקנה אליה הגעתי, אני רואה להורות כי המערערת תפקיד עירבון בסך 25,000 ש"ח בע"א 8081/10 תוך 3 ימים מעת המצאת החלטה זו, תוך מתן הודעה על כך לבית-המשפט. ככל שהמערערת תבקש להפחית מסכום העירבון שהופקד ברע"א 8082/10 עקב פיצול הטיפול בהליכים בשלב זה, תגיש המערערת בקשה מתאימה אשר תידון לפי הכללים המקובלים. 

הבקשה לאיחוד הדיון

6.        אשר לבקשת המערערת לאחד את הדיון בהליכים שבכותרת יחד עם ע"א 6881/10 - בשלב מקדמי זה, אין בידי להיעתר לבקשה לאיחוד הדיון של רע"א 8082/10 ביחד עם הערעורים האחרים. כל עוד לא הוחלט על מתן רשות ערעור ברע"א 8082/10, ו/או על העברתה של בקשת רשות ערעור לדיון בפני הרכב, אינני רואה להורות על איחוד דיון בעניינה.

           שונים הם פני הדברים לגבי ע"א 8081/10. על-פני הדברים, ע"א 8081/10 וע"א 6881/10 נסובים על החלטות שניתנו במסגרת אותו הליך פשיטת רגל, בין אותם צדדים ובנוגע לאותה פרשה, וכרוכים במסגרתם היבטים דומים ושאלות משותפות. המנהל המיוחד - המשיב 1 - מסכים לאיחוד הדיון, ואף המשיב 2 - כונס הנכסים הרשמי - סבור כי היעילות הדיונית מצדדת בשמיעת ההליכים במאוחד. בהסכמת הצדדים, הדיון בע"א 8081/10 יאוחד, אפוא, עם הדיון בע"א 6881/10 הקבוע ליום 29.11.2010.

7.        אשר על כן, ובהמשך למכלול הדברים האמורים, אני מחליטה כדלקמן:

א.        הטיפול ברע"א 8082/10 יימשך כסדרו. המזכירות תדאג להעביר התיק לטיפול שופט ללא עיכוב. 

ב.        המערערת תפקיד עירבון בסך 25,000 ש"ח בע"א 8081/10 תוך 3 ימים מעת המצאת החלטה זו, תוך מתן הודעה על כך לבית-המשפט.

ג.        הדיון בע"א 8081/10 יאוחד עם הדיון בע"א 6881/10 הקבוע ליום 29.11.2010. נוכח מועד הדיון הקרוב, תגיש המערערת בע"א 8081/10 עיקרי טיעון מטעמה עד יום 16.11.2010 בשעה 12:00 בהיקף של עד 5 עמודים. המשיבים בהליכים שבכותרת יגישו עיקרי טיעון מטעמם עד יום 24.11.2010 בהיקף זהה.

           יודגש כי תנאי לאיחוד הדיון כאמור בפסקה 7ג הוא הפקדת העירבון בע"א 8081/10 כאמור בפסקה 7ב.

           המזכירות תעדכן את יומן בית המשפט לגבי האמור בפסקאות 6-7 לעיל, וכן תדאג לתייק החלטה זו בתיקי השופטים שיישבו בדין בע"א 8081/10 וכן בתיק השופט ברע"א 8082/10. החלטה זו תישלח לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ז' בכסלו תשע"א (14.11.2010).